הנאום המלא של הנשיא בשאר אל-אסד בקשר להשתקפויות רעידת האדמה שפקדה את סוריה

דמשק – סאנא

תושבים יקרים … המולדת היא הבית ושמירתה חובה על כולם בהתעלם מכל סוג של אתגר ובהתעלם מגודל היכולות, זה מה שהיה ברגע הראשון של הרעידה, זאת היא התחושה העמוקה כלפי המולדת לצד בני וממסדי סוריה האחת .. ההתנערות הענקית להגן על הפגועים ולהציל אותם בחלב, בלטקיה ובחמאת, לא הייתה מעין מחזה לאומי הומניטרי מוזר כי מחזה זה נראה ברורות במהלך המלחמה שהוכרזה על סוריה, ועתה אחרי 12 שנים של מוות, סגר וחוסר משאבים, הדבר לא שינה את העיקר של המחשבה שלנו האחד כלפי ריעהו וכלפי המולדת.

אם התישה המלחמה הזאת את כל המשאבים של המולדת ואם החלישה את היכולות לעמוד מול עוד משברים, אז היא עצמה אשר העניקה לחברה הסורית את היכולת לזוז במהירות מאז השעות הראשונות של רעידת האדמה, גודל האסון והמשימות המוטלות על כולנו יותר רחב מהיכולות הזמינות, אבל מה שעשתה החברה הסורית על כל מרכיביה היה יותר גדול מיכולות אלה, לא רק בשל המלחמה והסגר אלא בשל שסוריה לא הייתה מוקד של רעידות אדמה הרסניות במשך שתי מאות וחצי, אז המתקנים, הממסדים והכלים לא מוכנים לקבל את פני אסונות הטבע, דבר שהפך את האתגר לגדול ביותר, ולא חיפה על נקודות התורפה אלא שהבליט את ההיענות המהירה של ממסדי המדינה, החברה האזרחית והפרטים שהתנדבו לפתוח בצעדי הצלה ושתרמו בדברי המזון ובסכומי הכסף, אם בפנים המולדת ואם בחוץ, הם ניסו לשבור את הסגר בכל הדרכים, ולהוביל את הסיוע הדחוף ששלחו מדינות אחיות וידידות, דבר שהקל את תוצאות הרעידה והציל פגועים רבים.

אבל הניסיונות של מדינות העולם בתחום זה מסמנים שלרעידות האדמה השתקפויות עכשוויות ועתידיות .. ומה שמחכה לנו במשך חודשים ושנים כלכלית וחברתית, לא נופל בחשיבות ממה שהיה בימים הראשונים, דבר הזקוק ליותר הרהור, דיאלוג, התלכדות וארגון בכל הסקטורים הלאומיים, ואין לראות בהשתקפויות כקשורות רק לרעידה, אלא להצטברות תוצאות המלחמה והטרור, בנוסף לכל מה הצטבר במהלך עשורים שקדמו למלחמה.

המחזה עלול להיראות כמסובך, וקשה להפריד בין הגורמים של כל בעיה לחוד .. אבל במקביל ישנה הזדמנות לפתור את הבעיות באופן קולקטיבי, קרי יש לטפל בנקודות השליליות ובאלה החיוביות, וללכת קדימה עם כל פיתוח והתקדמות במקום לדרוך במקום לעומת המשברים … ודבר זה לא יהיה בבת אחת אלא לפי סולם עדיפויות, אבל החשוב הוא המבט הסומך על עמדה לאומית אחת ודיאלוג מורחב.

עד אז אנו צריכים להתייחס להשתקפויות הרעידה בהדרגה .. קרי אחרי שלב ההצלה והבטחת מרכזי האירוח עם דברי המזון, המלבוש והתרופות, החלו הממסדים הממשלתיים המעוניינים בדבר להבטיח מקומות ארעיים .. ועתה שוקלים להקים קרן לתמוך בפגועים עד שיוכלו לקבל בחזרה את היכולת להמשיך ולחיות, וזה אחרי סיום קביעת הנזקים והנחת קריטריונים מסויימים כדי לקבוע מי זכאי לתמיכה ומי לא .. כל זה צריך להיות במקביל למאמץ בלימת הגירעון הכלכלי בכמה אזורים מוכים, דבר האמור להשתקף על הכלכלה הלאומית בדרך כלל באמצעות חקיקות והליכים שנותנים דחף למחזור הכלכלה, ובמהלך הימים הספורים הבאים יתקבלו החלטות מתאימות בנידון זה .. בנוסף לחבילת רעיונות שעליהם יצהירו הממסדים הרלוונטיים.

תושבים יקרים

כאשר יהיו בחברות רעידות אדמה הן גיאולוגיות והן מדיניות, צבאיות, תרבותיות או חברתיות, בטח שיפגעו ביציבות של קריטריוני הממסדים והחברה, המובנים והאתיקה, ודבר שכזה ייתן לנקודות התורפה השליליות לעלות על פני השטח. וההתלהבות לטפל בתופעות אלה במהלך המשברים חשובה מאוד בתנאי שתסמוך על החוכמה והמודעות, על העובדות הלא מוגזמות ולא על האשליות, כן יש לחפש אחרי העובדה במקום לשווק את התעמולה אשר השתלטה על מחזות מעשי הגבורה וההקרבה, בנוסף להתלכדות ולהתלהבות האין סופיות שנראו במהלך השעות והימים שאחרי הרעידה, תעמולה שכזו תביא למצב של תסכול בקרב אלה אשר יצרו את המחזה הלאומי וההומניטרי המדהים, ובה בעת משווקת תמונה הפוכה נגד זו האמיתית שהצטלמה בעיני האחרים.

האם כל מאורע גדול או מזערי ביכולתו למחוק את תמונות הגבורה של ממסדינו הלאומיים, האזרחיים והצבאיים וגם את המאמץ של החברה והפרטים המתנדבם שעבדו יומם ולילה כדי להציל את התקועים, בני אדם אשר נשאו את המולדת על כל תקוותיה וכאביה תוך אהבה גדולה חסרת תקדים, ואשר היוו את הפירוש והערך היפים והאצילים של    המולדת ?

או שההתלהבות העממית הספונטנית בקרב המוכים מנעה מהם לדרוש עזרה כמו ההתלהבות של העשירים שהעניקו תוך כל נדיבות, וכמו בן אדם עני שמנע מעצמו לאכול ולשתות רק כדי להושיט יד מסייעת לאחיו שבאסון, בני אדם אלה היו דוגמה למופת של האתיקה האצילה על כל פירושיה ההומניטריים.

האם אפשר לשכוח את אלה אשר אצו להגן על החברה ולהבהיר את האמת שלה בפני כלי התקשורת ואתרי הקשר החברתי השונים, ואלה שלא נתנו לתמונה המעוותת שניסו גורמים מסויימים לשווק, שתפגע במוניטין של הסורים שהאיתקה בקרבם וההתלכדות הן ערכיהם הכי נסגבים אינדיבידואלית וקולקטיבית ?

בנוסף לכך ישנם סיפורים ופרטים עד אין סוף אשר הגיבורים שלהם היוו את הדוגמה למופת בפני כל עובר ושב.

כל אלה תרמו חלק בהקלת הכאב כמיטב יכולתם, הן אלה שבתוך המולדת והן אלה שבחוץ, הם לא רוצים מלת תודה כי זאת חובתם, אנו והמולדת גאים בהם.

בלב הכאב והצער ובלב הגאווה נוכח בני המולדת ומעשיהם הנסגבים, אין לשכוח את המדינות שצידדו בסוריה מאז השעות הראשונות של האסון, הן בקרב האחים והן בקרב הידידים, כן לסיוע שלהם היתה השתקפות חיובית גדולה על חיזוק היכולות כדי לעמוד מול התנאים הקשים. יש להודות לאלה בקרב צוותי ההצלה שבאו ממדינות רבות והמשיכו לעבוד עד רגעי התקווה האחרונים כשמדובר בהוצאת בן אדם מתחת להריסות, הם ביצעו את משימתם בכל התלהבות לצד חבריהם הסורים, כן היו אחים בכל מובנה של המלה, לכן בשמי ובשם כל בני העם הסורי מגשים אנו להם כל הוקרה ותודה.

תושבים יקרים כולנו במולדת הזאת מוסלמים כנוצרים מאמינים באלוהים והאמונה בו מסמנת את האמונה ברצון שלו שהוא הגורל אשר יגיש לנו מה שהוא נעים ומה שהוא מאוס, אם אנו לא מודעים לחוכמת אלוהים עם הכאב והששון שמגיש לנו, אז בטח אנו צריכים ללמוד את הלקחים מהרע ומהטוב.

הלקח הראשון צריכים אנו ללמוד מהניסיון הקשה, וכולנו זה לצד זה הצלחנו להתגבר על התנאים ועל המחסור אפילו ביכולות, אנו מאמינים ביכולות של עצמנו ואימונה זו היא אשר ליכדה אותנו, אז שנאמין באלוהים, במולדת וברצון שביכולתו לעשות פלאי פלאים, ובכן סוריה ממשיכה לשרוד רק הודות לבנים שלה והיא חזקה עם תולדותיה, עשירה עם כבודה ובעלת יכולת עם הרצון הקשיח שלה.

מקווים מנוחה לרוחות החללים, החלמה מהירה לפצועים, אז שישמור אלוהים על סוריה ועל העם שלה ושירחיק מהם כל כאב.

שלום וברכה…