הנשיא אל-אסד אמר בנאום ששודר בטלוויזיה הסורית לרגל אחרון הקרבות של השחרור : חלב השיגה ניצחון וגם סוריה .. הקרב של שחרור פאתי חלב ואידלב ממשיך הלאה בהתעלם מהבועות הריקות והבאות מהצפון

דמשק – סאנא

לרגל אחרון הקרבות בעיר חלב, נשא הנשיא בשאר אל-אסד היום נאום ששודר בערוץ הטלוויזיה הלאומית, בו פנה לתושבים בחלב ושלח להם את ברכת העמידה האיתנה, ברכת האמון באלוהים ובמולדת וברכת אומץ הלב וההקרבה. 

הנשיא אל-אסד אמר :” כאשר שוחררה חלב בשלהי 2016 אמרתי דאז כי העיר לא הייתה  לפני השחרור כמו שהייתה לאחר מכן, וזה בהסתמך על ידיעתי היכן גיבורי הכוחות המזויינים מפנים את הלבבות והמוחות שלהם, ובהסתמך על האמון שלי בכך, הרי התחושה הלאומית של תושבי חלב והלויאליות שלהם כלפי מולדתם וצבאם, בטח יהפכו את חשבונות האויב. וזה מה שקרה בדיוק, אבל חלב הייתה צריכה לשלם מחיר גדול בגודל העם שלה ותחושתו הלאומית … שנים של הרעשה אכזרית וברוטלית אשר פגעה ברוב שכונות המגורים, עשרות רבבות של חללים ופצועים נפלו והשאירו אחריהם הרבה יתומים, שכולות ואלמנות … שנים של סגר פושעני בלי מיים, חשמל ושאר המצרכים החיוניים, שנים אלה כבר הוקצו כדי להכניע את חלב ואת הבנים שלה, ועם כל פגז הלכה וגברה תקוות האויב לשנות את העיר ולהפוך אותה לחלב אחרת שלא הייתה בנמצא לאורך דברי הימים, חלב אחרת שלא מהווה עם דשמק תאומים אשר באמצעותם תילך המולדת למרומי ההוד, חלב אשר הבנים שלה ישתחוו עם הבוגדים  בפני האדון ויתחננו כדי לקבל מעט דולרים והרבה כלימה … כן אלה היו חלומותיהם … אבל לאמיתו של דבר עם כל פגז אשר נפל, הלך הפחד מלבבות הסורים וגבר רצונם להתגרות … עם כל נפילת חלל הלכה הרוח הלאומית והשרישה עמוק … לאמיתו של דבר נשארה חלב אותה עיר של אצילות ושל דברי הימים, ובשל שהוא ככה זה, לא הסכים העם הסורי שם רק להחזיק מעמד, לסבול את הכאב ולהיכנע בפני המציאות, אלא שפנה לעבוד ולהגיש תוצרת לאורך כל שנות הסגר חרף התנאים הנוגדים את הגיון הכלכלה … עם זאת תרמה העיר אפילו במינומום האפשרי בריענון הכלכלה הלאומית, ואני בטוח כי סוג זה של עמידה איתנה המשקף את הרצון הקשיח וההשתייכות המושרשת עמוק עמוק, הוא אשר יגרום לחלב להתנער ולקום מתחת האפר של המלחמה כדי לקבל בחזרה את מעמדה הטבעי והחלוצי בכלכלה הסורית”.

הנשיא אל-אסד הוסיף עוד ואמר :” נכון ששחרור העיר בשנת 2016 לא הגיש את הביטחון הנכסף דאז ונשארה תחת עול פגזי הטינה, ונכון שהניצחון כיום אינו מסמן את הניצחון במלחמה בהסתמך על ההגיון הצבאי הקונקרטי  הסומך על התוצאות, הרי לפי ההגיון הלאומי  מתחיל הניצחון עם התחלת העמידה האיתנה ולו מאז היום הראשון של המלחמה, אז לפי הגיון זה, כן חלב השיגה ניצחון … וגם סוריה השיגה ניצחון … כן כולנו הבסנו את הפחד שניסה האויב לזרוע בתוך הלבבות שלנו, כן ניצחנו את האשליות שניסו לזרוע בתוך המוחות שלנו, ניצחנו את ההתפרקות, את הטינה ואת הבוגדנות יחד עם כל מי שנושא את המובנים האלה. השחרור אינו מסמן את סיום המלחמה, את קריסת התוכניות הזדוניות, את התאדות הטרור ולא את הכניעה בפני האויב … אבל במלוא מובנה של המלה מסמן הוא את תחילת התבוסה המליאה של האויב במוקדם או במאוחר, והדבר לא מסמן שיש לשבת בחיבוק ידיים, אדרבא יש להתכונן לקרבות הבאים ובכן הקרב של שחרור פאתי חלב ואידלב הולך ונמשך בהתעלם מהבועות הריקות אשר באו מהצפון, בדיוק כמו המשך הקרבות של שחרור כל שטחי סוריה לצד מיגור הטרור והגשמת היציבות “.

הנשיא אל-אסד הדגיש עוד:”  הצבא שלנו לא יחסוך שום מאמץ כדי למלא אחרי חובתו הלאומית ולא יהיה אלא צבא העם … ובכן ההיסטוריה לא העריכה צבא שהשיג ניצחון אלא כאשר צבא זה היה שורה אחת לצד העם ומכל הבחינות, וזה מה שכל עובר ושב ראה במו עיניו בחלב ובערים סוריות אחרות … כאשר הענקתם לצבא שלכם חיק חם, הוא הגן עליכם, שמר עליכם והקריב למענכם”.

הנשיא אל-אסד הוסיף : ” לצד רגעי השמחה שאנו חווים עתה יש לזכור את אלה שהקריבו את חייהם בשביל חיי ואושר האחרים, ובכן יש להצדיע להם ולהביע כל כיבוד למשפחותיהם האמיצות … ואם אפשר להגיש את הניצחון כמתנה, אז הוא יוגש להם בשל  שהודות להם היה הניצחון, כל הברכות למשפחות שגידלו את בניהן על אהבת המולדת, וכל הברכות לבנים שלהן על הנדיבות שלהם  והברכות לכל אחד מחיילי הצבא הערבי הסורי האמיץ יחד עם הכוחות המסייעים, כל הכבוד לגופיהם הקשיחים אשר קיבלו את הקור ואת הכפור למען שניהנה אנו מהחום ומהביטחון”.

עוד פנה הנשיא אל-אסד ומסר את השלום לידידים של סוריה ולבעלי בריתה אשר עמדו עם הצבא הערבי הסורי כתף אל כתף הן בקרקע והן בשמיים ואשר הדמים שלהם נמהלו והתערבו עם הדמים של חללי הצבא הערבי הסורי אשר הרוו את אדמת חלב, חלב הנאמנה למולדת ולדברי הימים שלה … אי אפשר לשכוח את הדמים של אלה אשר הקריבו את חייהם למענה, היא בטח תחזור כפי שהייתה קודם ויותר חזקה מבעבר.